הימורים בישראל הוא אחד הנושאים הנמצאים שנים רבות במחלוקת חברתית, מצד אחד, יש טענות קשות כנגד הימורים בעקבות ההשפעות ההרסניות שיכולות לנבוע מהם (התמכרות, נזקים כלכליים, אלימות וניצול). מצד שני, כמות גדולה של אנשים צורכת את הפעילות הזו כאמצעי פנאי ובידור.
למחלוקת החברתית מוסרית הזו מצטרפת גם המדינה ומביאה מחלוקת פנימית משלה. המדינה ככלל מתנגדת להימורים, אך בפועל היא מעודדת הימורים מסויימים וכל עוד הם בשליטתה.
הדואלית הזו (של זה מותר וזה אסור), מעלה שאלה ביחס לאינטרס של המדינה. האם הוא לטובת האזרחים, עקב הסיכונים הטמונים בהימורים או שהיא פועלת כאשר האינטרס שלה הוא להשתמש בהימורים ככלי למילוי קופת המדינה?
מה קורה בעולם מבחינת כל מה שמותר ואסור בהימורים?
יש שונות גבוהה מאוד בין מדינות העולם ביחס להימורים, יש מדינות שהחוק בהן מאפשר מרחב רחב של הימורים ויש מדיניות שכמעט ולא קיים מרחב שכזה.
המשותף למרבית המדינות (כולל ישראל) הוא שיש רמה מסוימת של מגבלות על הימורים ואין מדינה שבה ההימורים מותרים באופן מוחלט.
השונות הזו בין מדינות, במיוחד בעידן הדיגטלי של הימורים מקוונים, מאפשרת הפעלת אתרי הימורים באמצעות שרתים הנמצאים במדינה שבה החוק מאפשר, אך בפועל ניתנים שירותי ההימורים במדינה אחרת בה ההימורים אסורים. זהו תהליך עולמי בגדילה מתמדת וקיים גם בישראל.
נתונים
כדאי להבין את המשמעויות של מה שמותר ואסור מבחינת הימורים בישראל, נבחן נתונים ממחקר שנערך במהלך שנת 2023 ופורסם בשנת 2024.
ממצאים מרכזיים ממחקר שנערך בראשותו של פרופ' פריד:
- כמות הישראלים הנוהגים להמר לפחות פעם אחת בשנה הינה מעט פחות מחמישים אחוז, שזה נתון נמוך יותר מהנתונים במדינות האחרות העומדות על כ- 70 מהאזרחים.
- אחוז המהמרים בישראל המפתחים בעיות סביב הימורים עומד על כ – 17 אחוז שזה נתון הפוך, כאשר משווים אותו ביחס לכמות האוכלוסייה במדינות אחרות. כלומר, יש אחוז גבוה יותר של ישראלים המפתחים בעיות סביב הימורים מאשר במדינות אחרות.
- כמות המהמרים בסיכון בינוני וגבוה בישראל גבוהה יותר ממדינות אחרות בעולם.
כל הנתונים המדאיגים הללו, הם גם ביחס למדינות בהן מדיניות ההימורים פתוחה יותר, ישנם בתי קזינו ומרחבי המאפשרים הימורים.
הנתונים מעלים את שאלה האם, התרת הימורים מפחיתה את פיתוח התלות או בעיות בהימורים לעומת איסור או מגבלה משמעותית על הימורים?
מה מותר ואסור מבחינת גיל?
תיקון החוק משנת 2007 במדינת ישראל קובע כי, מערכות ההימורים המותרות בישראל ימנעו מלמכור פעילות הימורים מכל סוג שהוא למי המוגדרים קטינים (מתחת לגיל 18).
לצערנו האכיפה בתחום אינה מספקת ובמיוחד כעת שלפחות סביב הימורי הספורט ניתן להמר באופן מקוון שאז הפיקוח על הגיל כמעט ולא קיים או לכל הפחות ניתן לעקיפה בקלות יחסית.
הימורים ביהדות – כל מה שמותר ואסור
בשונה מהמדיניות של הממשלות בישראל, היהדות עצמה, מאד ברורה ביחס להימורים ואוסרת כל פעולת הימורים. הפרשנויות השונות לתורה, מציגות לרוב אחידות דעים ביחס להימורים וזו פרשנות הקובעת כי הימורים אסורים, תוך כדי קביעה כי עבירה על איסור ההימור נחשבת לעבירה חמורה מאוד.
אם זאת, רק פרשני ופוסקי תורה בודדים, הקלו במעט וקבעו כי משחקי הימורים לא רציניים, כן מותרים. כמובן שההגדרה רציני או לא רציני היא הגדרה רחבה ונתונה לפרשנות.
על פי התלמוד, הרווחים מהימורים נקראים גזל, משום שמי שהפסיד בהימור והכסף שלו עבר למישהו אחר, לא באמת רוצה לתת את הכסף שלו. בנוסף, קבעו הפוסקים כי מהמרים הינם אנשים הפסולים ממתן עדות מכיוון שלא עוסקים בפעילות המקדמת את העולם ושוקעים בפעילות עבור עצמם בלבד.
מס על הימורים בישראל
מדינת ישראל מפעילה שתי תוכניות שונות של הימורים מאורגנים ומפוקחים על ידה. פעילות טוטו (ווינר) מבוססת אירועי ספורט בארץ ובעולם ותכנית של ניחוש מספרים וגירוד המופעלת על ידי מפעל הפיס (לוטו).
על פי חוק, הכנסה מהימורים נכללת תחת הכותרת של רווח ועל כן נכנסת תחת מיסוי רווחים. כלומר, המהמר גם משקיע מכספו שלו בהימור (שהולך למדינה) וכאשר הוא סוף סוף, מצליח להתגבר על הסיכוי המזערי שלו לזכות, עליו גם לשלם מס על הרווח.
שאלת השאלות, הימורים באינטרנט בישראל – מותר או אסור?
הימורים און ליין מהווים לפי הערכות עולמיות, כמעט מחמישים אחוז מסך כל ההימורים המתנהלים בעולם ומדובר בסוג הימורים הצומחים בקצב מהיר במיוחד. הערכה היא, כי עד סוף העשור הנוכחי הימורים מקוונים יהיו סוג ההימורים הגדול ביותר.
עבור הישראלים יש לא מעט אפשרויות של הימורים באתרים מקוונים המציעים מגוון רחב של משחקי הימורים, ממכונות מזל ועד משחקי קלפים, רולטות וגלגלי מזל.
השאלה המתעוררת היא האם מותר או אסור להמר באתרים כאלו? או האם איסור ההימורים הקיים בישראל על פי חוק, חל על הימורים מקוונים?
התשובה לשאלה נמצאת בסוג של תחום אפור שגם סוגיות שהובאו בבית המשפט נתקלו בפרשנות סותרת הנובעת מההגדרה שהחוק בישראל חל על הימורים הנעשים בשטח ישראל, האם האינטרנט הוא שטח ישראל הוא שהוא שטח ללא בעלות?
את התשובה לשאלה הזו ניתן לבחון בהתאם למיקום השרתים עליהם יושב האתר. כל אתר אינטרנט נמצא על שרת אחסון, יש שרתים שיושבים בחוות שרתים בישראל ויש שרתים הנמצאים במדינות אחרות וניתן לאחסן בהם אתרים ישראלים.
על כן לכאורה, אתר שיש אליו גישה בישראל אך הוא יושב על שרת בחו"ל נופל תחת קטגוריה של חו"ל ולכן מותר להמר בו.
בשנים האחרונות בית המשפט נדרש לסוגייה ובשתי תיקים שונים התקבלו החלטות שונות, באחד נקבע כי שרת הנמצא בחו"ל לא חל עליו חוק איסור ההימורים בישראל. בערכאה אחרת נקבע כי אין זה משנה היכן השרת נמצא, כל עוד ההימור נעשה בשטח ישראל מדובר על עבירה על איסור ההימורים.
בשורה התחתונה, אם סוקרים את כל הפסיקה שהתקיימה בתחום, נראה שהנטייה של מערכת המשפט היא לראות בהימורים מקוונים כאסורים ולא משנה היכן השרתים ממוקמים ולו מהסיבה שמי שמבצע את ההימור הוא ישראלי.
לצד זאת, נראה שהמחוקק עצמו (הממשלה והכנסת) נמנע מלעסוק בסוגייה באופן ברור ולחוקק הוראה סדורה בעניין. ייתכן משום שרוצים לשמור על אפשרות לתת לאנשים המחפשים להמר מרחב לעשות זאת כדי לא לעודד אותם לצאת ולהמר במדינות אחרות.
האם המדינה פועלת באופן אקטיבי כדי לאכוף את חוק איסור ההימורים?
התשובה היא כן, אך ברמה משתנה ביחס להימורים מקוונים ולהימורים פיזיים. ביחס להימורים פיזיים, המשטרה כאחראית לאכוף את חוקי מדינה פועלת באופן ברור כנגד הימורים כאלו. היא מאתרת מקומות המשמשים להימורים ופושטת עליהם, מחרימה כספים, עוצרת מפעילים ואף מהמרים ומגישה כתבי אישום כנגד מפעילי מועדוני הימורים.
גם ביחס להימורים מקוונים, נעשית פעילות על ידי המשטרה, אך היא בעצימות נמוכה יותר ומתמקדת ברובה בפעילות מקוונת הכולל חסימת אפשרויות גלישה לאתרים מסוימים, חסימה של יכולות תשלום דיגיטלי, וכן צווי הוראה לספקי האינטרנט במדינה לחסום גישה לאתרים מסוימים המציעים אפשרויות הימורים ועוד פעולות.
הערות!
- הפעולה של חסימת אתרים, הפכה להיות פחות יעילה, ככל שאפשרויות השימוש במערכת VPN המסתירה את מקום הגלישה כישראל מאפשרת גישה לאתרים אלו.
- עיון מעמיק בפסקי דין בנושא מלמד כי המערכת פועלת יותר כנגד מי שהם הבעלים ומי שמפעילים באופן ישיר את האתרים הללו ופחות על מי שעובד עבור האתרים הללו (נותני שירותים כמו מתכנתים, גרפיקאים וכדומה).
שאלות נפוצות
האם הימורים שאינם מבוססי מזל אסורים?
הנטייה הכללית היא לראות בהימורים מבוססי מזל או בעיקר מבוססי מזל כהימורים אסורים ואילו הימורים מבוססי ידע, כאשר רכיב המזל פחות משמעותי כהימורים מותרים.
מכיוון שזהו נושא שאין בו הגדרה מדוייקת במקרה של טענות חוקיות בעניין, בית המשפט הוא זה שקובע.
האם גודל הזכייה משפיע על הגדרה של מותר ואסור בהימורים?
במידה מסוימת גודל הזכייה אכן משפיע על האופן שבו יראו ההימורים כאסורים או מותרים. ככל שמדובר בסדר גדול של פרסים כספיים או רווחים גבוהים מאוד זהו הימור לכל דבר. אולם במידה ומדובר בפרסים נמוכים, ייתכן ולא יראו בכך הימורים אסורים.
מי בעל הסמכות למתן אישורי הימורים במדינת ישראל?
הוראת החוק קובעת כי שר האוצר (או מי שהשר הסמיך לפעול בעניין) יכול לתת אישור והיתר להפעלת סוג מסוים של הגרלה כלשהו. לכל היתר שכזה יש שרשרת ארוכה של תנאים ומגבלות החלים על מי שקיבל את את האישור לבצע את ההגרלה.
סיכום
מדינת ישראל, מנהלת מערכת יחסים מעט אמביוולנטית עם הימורים מבחינת מה שמותר ואסור.
לכאורה החוק ברור בעניין, אך בפועל יש שטחים אפורים רבים שלא רק שהאכיפה לגביהם אינה עקבית, אלא תיתכן גם פרשנות משפטית שונה ביחס לסיווג הפעולה והאם היא נכללת תחת חוק האיסור או תחת אותן תנאים מאפשרים.
השטח האפור ביותר חל ביחס להימורים מקוונים, במיוחד ביחס לסוג משחקים בהם יש רכיב של ידע ורכיב של מזל.
דרגו אותנו
0 / 5. 0