פסיכולוגיה של ההימורים: כך נשמור על איזון בריא

גילוי נאות:  רגע לפני שניכנס לעובי הקורה, חשוב לי לומר דבר אחד: אני לא פסיכולוג ואין לי כל יומרה להציע לך דרך נכונה אחת לפעול. המאמר נכתב מתוך ניסיון, התבוננות והיכרות עם התחום, במטרה להבין איך אנחנו חושבים ופועלים מול אי-ודאות. 

הימורים נתפסים לעיתים קרובות כעניין של מזל. אחרים מאמינים שהכול במספרים ויש את אלו שחושבים שכל מה שנדרש הוא רק אומץ לקחת סיכון. בפועל, הימורים חושפים משהו עמוק בהרבה: הם יכולים ללמד אותנו הרבה על האופן שבו אנחנו מקבלים החלטות כשאין לנו שליטה מלאה על התוצאה. פסיכולוגיה של ההימורים אינה עוסקת בשאלה מי מנצח או מפסיד, אלא בשאלה איך אנחנו חושבים, מרגישים ופועלים מול אי-ודאות, לחץ וציפייה.

העיסוק בהימורים מפגיש את האדם עם מנגנונים מנטליים שמלווים אותנו בהיבטים רבים של חיי היומיום: חיפוש אחר משמעות, זיהוי דפוסים, קושי להכיל תבוסה ורצון להרגיש בשליטה גם כשהיא אינה בנמצא. לכן, לא יהיה נכון לנהל את השיח הפסיכולוגי סביב הימורים כשיח על סטייה חברתית, אלא על התנהגות אנושית רגילה בסיטואציה עצימה במיוחד.

המאמר הזה מבקש לפרק את המנגנונים הללו בצורה בהירה ולא שיפוטית. אני לא כותב אותו כדי להפחיד, או כדי לעודד להיכנס אל העולם הזה, אלא פשוט כדי להבין ממה כדאי להיזהר ואיך לזהות מתי אנו כבר לא בשליטה.

למה הימורים הם קודם כול עניין פסיכולוגי?

כשאנשים חושבים על הימורים, הם נוטים לדמיין פעולה חיצונית: לחיצה על כפתור, בחירה במספר, החלטה איפה לשים את הכסף. בפועל, אמנם, רוב מה שמתרחש לא מופיע על המסך או בקזינו, אלא בראש שלנו. פסיכולוגיה של ההימורים עוסקת פחות באירוע עצמו ויותר בתהליך שקדם לו: איך אדם מפרש מידע, איך הוא מגיב לאי-ודאות, ואיך רגש וזיכרון משפיעים על החלטה שנראית לכאורה רציונלית.

הימורים הם סיטואציה הגדושה במספר רב של החלטות שיש לקבל בתנאי לחץ. אמנם יש מידע, אך הוא חלקי. אנחנו תלויים בהסתברויות. במצבים כאלה, המוח האנושי מפעיל מנגנונים מוכרים: הוא מחפש דפוסים ומנסה לצמצם את תחושת חוסר השליטה. הבחירה עצמה, גם אם היא שגויה בדיעבד, מספקת תחושה של פעולה אקטיבית, של השתתפות במתרחש ולא רק צפייה מהצד.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, רוב ההחלטות בהימורים אינן מתקבלות מתוך הערכה מחושבת כפי שהיינו רוצים להאמין. כל ההחלטה מושפעת מחוויות קודמות, מהאופן שבו נתפס הפסד אחרון ומהצורך הרגשי לאזן חוויה לא נעימה או לשחזר חוויה מוצלחת. לכן, אותו אדם יכול לקבל החלטות שונות מאוד במצבים דומים, רק משום שההקשר הפסיכולוגי השתנה.

זוהי ההבנה החשובה ביותר שעלינו להפנים כשאנו ניגשים לשאלה כיצד ניתן לאזן בין הימור מהנה ובין התנהגות כפייתית. איזון כזה לא נובע משליטה מוחלטת ברגש או מניסיון לכבות אותו, אלא מההכרה בכך שהרגש הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך. למדתי עם השנים לזהות מתי הבחירה שלי מושפעת ממצב רגשי מסוים ולא רק מהנתונים בשטח. מהרגע שאני מזהה את הפוזיציה הזו, כבר יש לי את הכוח לקבל החלטה נבונה יותר והשליטה חוזרת לידיים. מודעות לעקרונות הפסיכולוגיים שבהימורים, בהקשר הזה, אינה מסייעת לתקן התנהגות, אלא מאפשרת להבין אותה לעומק, כדי לפעול בצורה מודעת יותר.

הטיות קוגניטיביות: עקרון יסוד בפסיכולוגיה של ההימורים

אין ספק שכשמתחילים לצלול לתחום הפסיכולוגיה בתחום ההימורים, אי אפשר להתעלם מהטיות קוגניטיביות. לכולנו יש אותן ובמידה רבה, אנחנו צריכים להודות על כך. ההטיות האלו הן בעצם מעין קיצורי דרך שהמוח שלנו מיישם כדי שיוכל לקבל החלטות במהירות. אנחנו מזהים דפוסים ופועלים בהתאם להם, גם אם לא בחנו לעומק את כל הפרטים. במובן הזה, הטיות קוגניטיביות בהימורים הן לא טעות של מתחילים. זהו מנגנון שפועל תמיד, גם בקרב המהמרים המנוסים ביותר, עם חשיבה אנליטית ואינטליגנציה גבוהה. אף אחד לא חף מזה. אלו כמה מההטיות המרכזיות שבאות לידי ביטוי כשאנו ניגשים להימור.

הטיית אישוש 

זו ללא ספק אחת מההטיות הקוגניטיביות הנפוצות ביותר. לא רק בתחום ההימורים, אלא גם בחיי היום-יום שלנו. זוהי למעשה הנטייה שלנו אחרי שכבר נטינו לכיוון החלטה מסוימת, להעניק משקל רב לכל פיסת מידע שתאשש את ההחלטה הזו ובמקביל, להתעלם מכל מידע שניתקל בו שסותר אותה. זו הטיה נפוצה מאוד גם כשאנו מגבשים עמדות פוליטיות ואפילו בזוגיות. כולנו מעדיפים להתעלם ממה שמערער את תפיסות העולם שלנו. בהימורים, ההטיה הזו באה לידי ביטוי כשאנחנו מתמקדים בנתונים שמאששים את הסיפור שכבר בנינו לעצמנו בראש. כך כל פיסת מידע מעצימה את תחושת הביטחון שלנו וכל מה שיכול להטיל בה ספק, לא נכנס לתחשיב. 

הטיית החוכמה שלאחר מעשה

כולנו היינו שם. הייתה לנו התלבטות גדולה ורגע לאחר שחזינו בתוצאה, מיד נפלט לנו מהפה "ידעתי שזה מה שיקרה!". כשהתוצאה כבר ידועה לנו, קל להשליך את הדבר על העבר ולהאמין שלמעשה תמיד החזקנו במידע הזה. התחושה הזו יוצרת אשליה של יכולת חיזוי גבוהה, גם כאשר בפועל מדובר בצירוף מקרים. בטווח הארוך, היא מחזקת ביטחון יתר ומקהה ביקורת עצמית.

אפקט ה"כמעט" (Near Miss)

זוהי אותה תחושה מוכרת ש"היינו ככה קרובים". אנחנו נוטים להאמין שאם השגנו תוצאה קרובה מאוד להצלחה, סימן שאנחנו בכיוון הנכון. סטטיסטית, "כמעט" הצלחה שווה לכישלון מוחלט. אין לכך כל משמעות ואנחנו רק מפרשים זאת כהתקדמות.

שנאת הפסד

הטיה זו גורמת לכך שהפסד נחווה בעוצמה רגשית גבוהה יותר מרווח שווה ערך. רובנו נעדיף להימנע מהפסד מאשר להפיק רווח. כתוצאה מכך, החלטות מתקבלות לעיתים מתוך רצון להפחית כאב רגשי, ולא מתוך שיקול מאוזן.

כמובן שלא נוכל להיפתר לחלוטין מההטיות הללו. למעשה, זה כמעט בלתי אפשרי. ומצד שני, כאמור, ככל שנהיה מודעים להן ונדע לזהות את ההטיה שפועלת עלינו בזמן אמת, כך נוכל לפעול באופן מודע יותר. זהו אחד מהיסודות המרכזיים בפסיכולוגיה של ההימורים.

למה אנו משנים את ההחלטות שלנו תוך כדי תנועה?

אחת ההנחות השגויות לגבי קבלת החלטות היא שאדם שומר על אותה רמת שיקול דעת לאורך זמן. בפועל, החלטות מתקבלות בתוך רצף. לרגש יש חלק משמעותי כאן, מכיוון שרגש אינו מצב סטטי. הוא מתפתח בהתאם לאירועים, לקצב שלהם ולמרחק בזמן מהחלטות קודמות. בהימורים, שבהם אירועים מתרחשים במהירות, לרצף הזה יש משקל רב.

כך למשל, לאחר הצלחה, הביטחון עולה ואנחנו מחשבים סיכונים בחסר מתוך אמונה שאנחנו כבר חסינים. לאחר הפסד, מתעורר לעיתים דחף לנסות ולתקן את המצב. לעתים קרובות לא נהיה בכלל מודעים לשינויים הללו במצב הרוח שלנו. ובכל זאת, הם משפיעים ישירות על האופן שבו אנחנו תופסים את המידע שזמין לנו. ייתכן מאוד שאותן הסתברויות ייראו לנו כמו הימור סביר לפני שנספוג רצף הפסדים, אך מסוכנות לאחריו.

השפעה נוספת של חלוף הזמן היא התשישות. ככל שמתקבלות יותר החלטות בפרק זמן קצר, כך היכולת להפעיל שיקול דעת ראוי פוחתת. המוח מחפש קיצורי דרך והנטייה להישען על אינטואיציה גוברת. היום, כשחלק לא קטן מההימורים מתנהלים בזמן אמת ובמשכי זמן קצרים, התופעה הזו מועצמת.

במובן הזה, עקרון יסוד בפסיכולוגיה של ההימורים הוא שאיכות החלטה כזו או אחרת אינה נקבעת רק על ידי אופי המידע, אלא גם על ידי המועד שבו היא מתקבלת. מי שמבין שהשיקול שלו משתנה עם הזמן והרגש, יכול לבחור מתי לפעול ומתי לעצור וזו אחת מאבני היסוד של איזון בריא.

כך נשתמש בפסיכולוגיה של ההימורים כדי להבטיח איזון בריא

כדי להבטיח איזון כזה, אנחנו ממש לא נדרשים להימנע לחלוטין מהימורים. אך חשוב שלא נתעלם מהעובדה שהחלטות מתקבלות בתוך מערכת רגשית מורכבת. איזון בריא מתחיל בהבנה שהימורים הם פעילות אנושית נורמטיבית. כמו תחומים אחרים שבהם יש סיכון, גם כאן נדרשת נכונות להכיר בגבולות שלנו ולהבין את המניעים שמפעילים אותנו. ככל שנישאר קשובים לעצמנו, נוכל לזהות מתי משהו בשיקול הדעת שלנו משתנה. אלו כמה עקרונות שכדאי שנאמץ כדי לעמוד במשימה הזו.

לאמץ מודעות עצמית כבסיס להחלטה

היכולת המרכזית שמבדילה בין פעולה אימפולסיבית לפעולה מודעת היא מודעות עצמית. זיהוי של טריגרים רגשיים כמו עייפות, לחץ, רצף הפסדים או אולי דווקא אופוריה, תאפשר לנו להבין באיזה הקשר אנחנו פועלים. מחקרים בפסיכולוגיה מראים שמודעות כזו מפחיתה תגובות אוטומטיות ומגבירה שליטה התנהגותית, גם מבלי לכבות את הרגש.

לתפוס את הגבולות שלנו כבחירה מעצימה

גבולות נתפסים לעיתים קרובות כהגבלת אפשרויות ואפילו כעונש. בפועל, זהו כלי שדווקא מאפשר לנו חופש פעולה רב יותר, בתוך מסגרת בטוחה. חשוב שנזכור שהנכונות שלנו להציב גבולות היא לא עונש, אלא דרך לשמור על רצף החלטות איכותי. 

שינוי נקודת המבט על מושג השליטה

כדי להמר בצורה בריאה, חשוב שנוותר על אשליית השליטה בתוצאה. לקח גם לי בעצמי לא מעט זמן (שלא נדבר על סכומים לא מבוטלים) לקבל את העובדה הזו, אבל ככל שנפנים אותה מוקדם יותר כך החיים שלנו יהיו קלים יותר: אין שום דרך לשלוט בתוצאה של אירוע אקראי. מה שאנחנו כן יכולים לשלוט בו הוא ההתנהלות שלנו.

הידע הוא המשאב היקר ביותר שלך

חשוב שנבחין בין ידע מדיד ואובייקטיבי ובין תחושת ביטחון. ההבחנה ביניהם קריטית במיוחד בעולם ההימורים, שבו מידע נגיש יותר מאי-פעם. ידע אמיתי מאופיין בצניעות ובזהירות, בהכרה בגבולות הכוח ובעיקר בעובדה שגם נתונים באיכות גבוהה לא יכולים לבטל אי-ודאות. ביטחון יתר, לעומת זאת, נבנה לעיתים קרובות על רצפים קצרים של הצלחה, על פרשנות סלקטיבית של נתונים, או על התחושה ש"הפעם עליתי על זה".

אז איך נראית מערכת יחסים בריאה עם הימורים?

כמו כל פעילות שיש בה סיכון, השאלה המרכזית כאן היא כיצד נוכל לשלב אותה בחיים הקיימים שלנו, במקום להתאים את החיים אליה. בפסיכולוגיה של ההימורים השאלה הזו נוגעת למגוון רחב של היבטי החיים. אלו כמה שאלות שכדאי שנשאל את עצמנו כדי לוודא שמערכת היחסים שלנו הם הימורים אכן בריאה ומאוזנת.

האם יש לי כלים נוספים בארגז?

במערכת יחסים בריאה, ההימורים אינם מהווים כלי בלעדי לוויסות רגשי. חשוב שנבחן האם הימורים הם הדרך היחידה שלנו להתמודד עם מתח, שעמום או תסכול. כאשר פעילות אחת הופכת לפתרון העיקרי שלנו, היא עשויה להיעשות לכפייתית. לעומת זאת, כאשר ההימורים ממוקמים כחלק ממארג רחב יותר של תחומי עניין ופעילויות, הסיכון לאיבוד פרופורציות פוחת.

עד כמה יש לי נכונות להשיב בכנות על שאלות קשות?

שקיפות עצמית היא המפתח כשזה מגיע למערכת יחסים בריאה עם הימורים. צריכה להיות לנו היכולת להסביר לעצמנו מדוע פעלנו כפי שפעלנו. אם ישנו חשד שאנחנו נדרשים לחפש הצדקות או לספר סיפורים כדי להרגיש בנוח עם החלטה מסוימת, זהו סימן טוב לעצור לרגע ולבחון מחדש את קבלת ההחלטות שלנו.

מהו היחס שלי להפסדים?

במערכת יחסים בריאה, הפסד אינו נתפס ככישלון אישי או כערעור על הערך העצמי. במערכת של אי ודאות, הפסד אמור להיות חלק טבעי והגיוני. ההבחנה הזו מאפשרת למידה מבלי להיגרר להלקאה עצמית או לפעולה אימפולסיבית מתקנת.

בסופו של דבר, העקרונות הללו בפסיכולוגיה של ההימורים נסובים סביב הכרה במגבלות ואימוץ אי הוודאות כעובדה קיימת. לפני כל החלטה, בעיקר כשמדובר בפעילות עצימה ובטווחי זמן קצרים, חשוב שניקח לרגע נשימה, נשאל את עצמנו את השאלות הללו באומץ וניזכר בהטיות שמפעילות אותנו.

להניח את האשמה בצד – עמוד יסוד בפסיכולוגיה של ההימורים

אחד המכשולים הגדולים בשיח על הימורים הוא הנטייה לערבב בין אחריות לאשמה. הבעיה המרכזית היא שאשמה משתקת ולא מאפשרת להניע שינוי. נכונות לקחת אחריות, לעומת זאת, מאפשרת ללמוד ולהתפתח. במובן הזה, הקלישאה "ייאוש הוא לא תוכנית עבודה", היא מדויקת. האמת הפשוטה היא שאפשר לקחת אחריות מלאה על בחירות שגויות בלי לייחס להן כישלון מוסרי או אישי. לא מדובר רק בהבחנה סמנטית. זהו הבדל מהותי באופן שבו אנחנו בוחרים ללמוד מטעויות.

אחרי הכול, אשמה מתמקדת בעבר. היא לרוב תיסוב סביב השאלה "מה עשיתי לא בסדר?". אחריות מתמקדת בהווה ובעתיד סביב שאלות כמו “מה אעשה אחרת מעתה ואילך?". כאשר אדם מפרש החלטה כטעות מוסרית, הוא נוטה להימנע מהתבוננות עמוקה יותר כדי לא לפגוע בדימוי העצמי שלו. לעומת זאת, כאשר ההחלטה נתפסת כחלק מתהליך למידה, נפתחת אפשרות לביקורת עניינית ולשיפור.

אם נבחר לאמץ גישה של אחריות ללא אשמה, נוכל לנתח את ההחלטות שלנו בלי דרמה מיותרת. גישה כזו מכירה בכך שאנשים פועלים בתוך מגבלות קוגניטיביות, רגשיות והקשריות.  זו הזדמנות חשובה לאמץ יחס בוגר יותר לסיטואציות של אי-ודאות, במקום להיבהל ממנה. זוהי עמדה שמאפשרת המשכיות. לא רק בהימורים, אלא בכל תחום שבו החלטות מתקבלות ללא ודאות מלאה.

הבנה עמוקה היא המפתח לקבלת החלטות בריאה יותר

העקרונות המרכזיים הללו בפסיכולוגיה של ההימורים לא מבטיחים לנו ניצחון, אבל הם בהחלט יאפשרו לנו לשמור על אורח חיים בריא ומאוזן יותר מבלי לוותר על תחביב מהנה.

חשוב שנזכור: איזון בריא אינו מצב אידיאלי שמגיעים אליו ואז נשארים בו לנצח. מדובר בתהליך מתמשך של התאמה, למידה ותיקון. ההכרה בכך שהמוח אינו מושלם היא נקודת המוצא שתאפשר לנו לקדם התנהלות אחראית יותר. ככל שנבין טוב יותר את הדפוסים שמניעים אותנו, נוכל לזהות בזמן אמת מתי החלטה נובעת משיקול דעת ומתי מרגש רגעי. זו הזדמנות חשובה להכיר את עצמנו טוב יותר ולשפר את איכות מנגנון קבלת ההחלטות שלנו.

מקורות:

Leigh D. Grant, Cognitive biases and gambling, Southern Cross University: 2020

J. Xu. A study on cognitive biases in gambling: Hot hand and gamblers' fallacy (2017)

“The betting mistakes we all make”, ESPN, 2014

Greenson, R. R. (1974). The decline and fall of the 50-minute hour. Journal of the American Psychoanalytic Association, 22(4), 785–791.